06.11.26 / 09:40
חברת "מנופי יהודה פנחסי" טוענת כי ההגבלות שהוטלו על מסכי הענק בעקבות מאבק התושבים מחקו את רווחי הפרסום, ומעלה בכתב התביעה טענה על מעורבות אישית של ראש העירייה כרמל שאמה הכהן בהחלפת הזכיין
המאבק הממושך של תושבי שכונת הבורסה ברמת גן נגד "זיהום האור" של שלט הענק מגיע לחזית משפטית חדשה ומסעירה, שעלולה לעלות לקופה העירונית כמעט 800 אלף שקלים. חברת "מנופי יהודה פנחסי בע"מ", שהקימה בעבר את "גשר היהלום" ברחוב ז'בוטינסקי ומחזיקה בזכויות הפרסום עליו, הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב תביעה כספי על סך 796,726 שקלים נגד עיריית רמת גן.
במוקד התביעה עומדת שרשרת ההגבלות שהטילו העירייה ובתי המשפט על עוצמת התאורה ושידורי הווידאו במסכים האלקטרוניים שעל הגשר, בעקבות תלונות תושבים שחייהם הפכו לסיוט. החברה התובעת טוענת כי החלטות אלה רוקנו את השלטים מכל ערך מסחרי, וכי לפי ההסכמים ההיסטוריים שנחתמו עמה, העירייה מחויבת לפצותה על כל אובדן הכנסה שנגרם בשל צו שיפוטי או החלטה רגולטורית.
"סלון שהפך לדיסקוטק": המאבק הסביבתי שהצית את המשבר
שלט הענק הדיגיטלי הוצב על גשר הולכי הרגל מול הבורסה ליהלומים ביוני 2021. מיד לאחר הפעלתו פתחו דיירי הבניינים הסמוכים, בראשות התושב לב פאירמן, במאבק ציבורי ומשפטי עיקש. התושבים הלינו על חדירת אור מסנוור בעוצמות קיצוניות לתוך חדרי השינה והסלונים שלהם, ותיארו מציאות שבה קירות הדירות החליפו צבעים לאורך כל שעות היממה ללא יכולת להחשיך את הבית.
המאבק הגיע לפתחו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב. באפריל 2025 מתח סגן נשיא בית המשפט, השופט ארז יקואל, ביקורת על עמדת העירייה שהציעה לתושבים פתרונות של הגפת תריסים, וקבע בפסק דינו כי "אין מקום לגזור על העותרים לחיות בבתיהם עם תריסים מוגפים". בית המשפט החזיר את הנושא לבחינה מחודשת בעירייה, לאחר שקבע כי חוות הדעת שבידיה היו תיאורטיות בלבד ולא שיקפו את המתרחש בשטח.
בעקבות ההליכים המשפטיים נאלצה ועדת השילוט העירונית להחמיר את התנאים: עוצמת ההארה בשעות החשיכה הופחתה ל-1% בלבד, נאסרו שידורי סרטונים והבהובים מהירים, והמסך חויב בכיבוי מוחלט בין השעות 23:00 בלילה ל-07:00 בבוקר.
הטענה החריגה: "דרישה אישית של ראש העירייה"
פרק מרתק בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עורך הדין מיכאל זילברברג, נוגע לנסיבות כניסתה של חברת השילוט "אדרי שמונה בע"מ" להפעלת המסכים. לפי הנטען בכתב התביעה, לאחר בחירתו של ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן לתפקיד, הוא הגיע לביתו של בעלי התובעת, יהודה פנחסי.
בכתב התביעה נטען כי בפגישה זו העלה ראש העירייה טענות לגבי מצב הקופה העירונית והסכמי העבר, ו"ביקש בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים" כי החברה תעבור לעבוד על גשר ז'בוטינסקי עם חברת אדרי, שאת מנהלה הגדיר כחברו הקרוב. התובעת טוענת כי כדי לשמור על יחסי עבודה תקינים בעיר, היא נעתרה לדרישה וסיימה את ההתקשרות הקודמת שהייתה לה עם חברת הפרסום "ברעם".
קריסת ההכנסות וההסדר בעל פה
ההסכם בין "מנופי יהודה פנחסי" לבין "אדרי שמונה" נחתם במרץ 2021, וקבע דמי הרשאה חודשיים של 95,000 שקלים בתוספת מע"מ והצמדה למדד עד לסוף שנת 2026. סעיף מפורש בהסכם קבע כי אם הפרסום ייאסר או יוגבל בשל דרישת רשות או שינויי חקיקה, תשוחרר חברת השילוט מתשלום.
לטענת התובעת, בעקבות צמצום הפעילות וההגבלות הדרקוניות שהוטלו על השלטים, הודיעה אדרי בינואר 2026 כי הפרסום איבד את כדאיותו הכלכלית וחדלה מלהעביר את התשלומים השוטפים. לאחר משא ומתן ממושך להקטנת הנזק, הגיעו הצדדים ביולי 2026 לפשרה בעל פה, שבמסגרתה שילמה אדרי סכום כולל של 500,000 שקלים ומע"מ לסילוק סופי של טענותיה. את יתרת הנזק בגין שנת 2026 – העומדת על 796,726 שקלים – דורשת כעת החברה מעיריית רמת גן.
ההסכם משנת 1990: מי נושא באחריות?
התביעה נשענת על מערכת חוזים ארוכת שנים שתחילתה בשנת 1990. באותם ימים יצאה עיריית רמת גן במכרז להקמת גשרים ומנהרות להולכי רגל ברחבי העיר על חשבון יזמים פרטיים, בתמורה לזיכיון בלעדי להצבת פרסומות לשנים ארוכות. בשנת 2005 נחתם נספח ייעודי להקמת הגשר מול הבורסה, שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי, ובו הוארכו זכויות הפרסום בכלל האתרים בעיר עד ל-31 בדצמבר 2026.
התובעת מצביעה על סעיף ספציפי בנספח התקשרות שנחתם ב-24 ביולי 1990, הקובע במפורש: "והיה אם הקבלן יהיה מנוע מלבצע הבניה ו/או הפרסום על פי תנאי חוזה זה בשל כל הוראה שבדין ו/או צו שיפוטי שיאסור הבניה ו/או הפרסום על הגשרים... יהיה הקבלן זכאי להחזר בגין השקעותיו ופיצוי בגין אובדן רווחיו". לטענת החברה, סעיף זה מטיל על העירייה את מלוא הסיכון הכלכלי במקרה של הטלת מגבלות חוקיות.
עמדת העירייה: "אין עילה לפיצוי"
פניות מוקדמות ששיגרה החברה לעירייה בחודשים יולי ואוגוסט 2026, בהן הוצע למסור שטח פרסום חלופי כדי להימנע מתביעה, נדחו.
בתשובה רשמית שהעביר עו"ד ליאור קדוש מהשירות המשפטי של עיריית רמת גן בחודש ספטמבר 2026, נדחתה הדרישה על הסף. במכתב נטען כי "לא נמצא בסיס לטענה שלפיה העירייה מנעה ממרשתכם לפרסם על גבי השלט שבנדון", וכי לא הוצגה כל החלטה עירונית המונעת את הצבת הפרסום או השימוש בו. כעת, יעבור הדיון להכרעת בית המשפט.
יש לכם סיפור מקומי? תמונה או סרטון?
