פרשת השבוע: ״פרשת וישב״
12.12.25 / 10:03
כניסת השבת ברמת גן 16:17 | יציאת השבת ברמת גן 17:17
בס"ד
לפעמים כל מה שאדם רוצה זה לשבת ולנוח... להירגע ממאורעות החיים.
זה מה שיעקב אבינו רצה - לשבת לנוח בשלווה.
"וישב יעקב בארץ מגורי אביו", במקום לשבת לנוח, בא עליו רוגזו של יוסף
לפעמים שנראה לנו שזה הזמן להירגע, הקב"ה מכוון אותנו לזמן של עשייה ובאותו הרגע אנו מתגברים על הרצון להתעצל ולנוח ,או לעזור לאחר, מנצחים את יצר הרע וזוכים בשכר כדין ובשלווה לעולם הבא.זו היא דרכם של צדיקים הכובשים את יצרם ,בשמיים יש הערכה גם להתגברות על הרצון לנוח.יש זמן לנוח ויש זמן לניסיונות.יעקב רצה לנוח ובדיוק אז נכנס יוסף למצוקה. התורה מסבירה שזמן לנוח ושלווה יהיו לנו בעולם הבא, ואילו כאן בעולם העשייה אנו רודפים אחרי תורה, מצוות ומעשים טובים שעליהם נקבל שכר בעולם הזה ובעולם הבא.
סמל הנחש-מסמל ברכה לפרנסה.
בפרשה מופיע סימלו של הנחש, שהיה בבור שאליו הושלך יוסף.
ר' שמעון בר יוחאי- מסביר שהנחש מסמל פרנסה כי האוכל תמיד מצוי אצלו בעודו גוחן על האדמה וכביכול בדרך הטבע- היה אמור להיות קשה עליו להשיגו.ולכן אומרים "הרואה נחש בחלום פרנסתו מזדמנת לו", כשבורא עולם לא חפץ בקרבתו של מישהו ובתפילותיו הוא נותן לו פרנסתו ומזונותיו בקלות , שלא יזדקק לו.
ייסורים וניסיונות- שהקב"ה חפץ בקרבתו של אדם הוא נותן לו ניסיונות וייסורים כדי שיפנה אליו . ניסיון- - נס להתנוסס. בהתגברות על הניסיון ניתן לראות ניסים של ממש, המילה נס נמצאת בתוך המילה ניסיון.
בניגוד לנחש- מופיע יוסף בניסיונות קשים וגדולים,אותם ניתן לעבור רק עם אמונה , זעקות וסיוע בפועל של הקב"ה. הקב"ה חפץ בתפילתם של צדיקים. בחיינו כל אחד עובר כ-10 ניסיונות קשים, כל ניסיון שונה מהאחר, בכלים שהשתמשנו בהם בניסיון העבר לא נוכל להשתמש בניסיון החדש. ההתגברות על הניסיונות וקבלתם באמונה מעלה אותנו במדרגה הרוחנית ואנו קרובים יותר לקב"ה, מקבלים יותר שפע וכלים לחיים.
התורה מספרת שליוסף היה יופי רב,הוא היה יפה תואר ויפה מראה. רוח הקודש לא פרשה ממנו לעולם,הוא היה אדם קדוש, טהור ואצילי, אפילו שחי זמן רב במצריים בחברה מושחתת הוא שמר על קדושתו, ועמד בניסיונות קשים מאוד לאחר שהופרד בעצם מבית אביו, שהה בכלא על לא עוול בכפו, ושהה במצריים זמן רב בין גויים.
הניסיון של יוסף בבור-
"והבור ריק ואין בו מים.." בבור היו נחשים ועקרבים.מצד אחד יוסף נזרק לבור מלא בנחשים ועקרבים ובלי טיפת מים ומצד שני , יוסף ניצל בנס מהנחשים והעקרבים- הדבר בא ללמדנו שמי שיש לו ביטחון בקב"ה – זוכה לישועה שלא בדרך הטבע אלא בדרך הנס. יוסף זעק וצעק לקב"ה שיציל אותו, הקב"ה שמע את תפילתו וגער בנחשים ובעקרבים,וכולם התחבאו ולא הזיקו ליוסף,שלא נשבר למרות הקושי והרים עיניו מעלה לישועה האמיתית לבורא עולם.
ולדוגמא- ה"שבט מוסר" שהיה צדיק גדול,קם בשעה מוקדמת הרגיל ללמוד ועדיין היה חושך שהקשה עליו לראות.הוא חיפש את החגורה שלו, הוא הרגיש שהחגורה שלו הייתה צרה והיה לו קשה לסגור אותה,לבסוף קשר אותה איך שהיא.לאחר זמן מה עלה הבוקר, החגורה נפלה ארצה והוא ראה שמה שנפל זה נחדש ארסי שמסתבר שהוא קשר למותניו, ואז הבין שהקב"ה הציל אותו מהנחש ועשה לו נס גלוי ולכן הוא כתב את הספר,אזור אליהו" – על הנס הגדול שהקב"ה עשה לו.רואים כאן יסוד גדול שמתי שאדם מלא בתורה ומצוות, אז אין לחיות כולל נחשים או עקרבים- כח להזיק לו והם נשלטים ע"י הקב"ה.
בן פורת יוסף בן פורת עלי עין . מה מיוחד ביוסף שעד היום שמו נאמר כנגד שליטת עין הרע באדם?
מהפסוק הזה אנחנו למדים שיוסף הצדיק וזרעו התברכו שעין הרע לא תשלוט בהם.
יש סגולה שאדם שמפחד שיש עליו עין הרע, ישים את אגודל ימין באגודל שמאל, ואגודל שמאל באגודל ימין בהצלבה, ויאמר- "אני פלוני בן פלונית, מזרעו דיוסף דאתינא דלא ישלוט בינה מינה בישא והסר ממנו כל חולי".
מדוע דווקא יוסף הוא שקיבל ברכה נגד שליטת עין הרע? מאחר ויוסף עמד בניסיון קשה עם אשת פוטיפר,שמר את עיניו ולכן מידה כנגד מידה, יוסף שמר על עיניו ולכן לא תשלוט בו עין הרע.
מהפרשה אנו לומדים – שכאשר יש לנו ניסיון, הקב"ה חפץ בקרבה שלנו ובתפילתנו ,ועלינו לבטוח בקב"ה שהכול בהשגחה מדויקת והכול לטובתנו האישית . עמידה בניסיון מביאה איתה ניסיי ניסים, התקרבות לקב"ה ועליה במדרגה הרוחנית שלנו.לא לפחד כלל ולהישען רק על אבא שלנו שמחכה לתפילת הלב שלנו.לעיתים שאדם מבקש משהו שלא מגיע לו הוא מקבל ניסיון ו"קונה" לעצמו את הזכויות החסרות לו במה שליבו חפץ, ואז מקבל את הישועה הפרטית שלו.
סיפור לשבת קודש- על עמידה בניסיון ובריחה ממחלוקת,והשכר הינו רב .
אחד ממתפלליה הקבועים של בית כנסת במרכז הארץ(סיפור אמיתי מתוך הספר "ברכת דוד"), נהג להקדיש עליה בשבת קודש שחלה בתאריך הפטירה של אימו המנוחה וכך עשה בכל שנה. באחת השנים, הגיע כרגיל לעלייה, אלא שמולו עמד אדם ללא חזות דתית שהיה עקשן והתעקש שהעלייה הזו היא שלו והוא לא מוותר. גבאי בית הכנסת התווכח עם אותו אדם בטוענו כי העלייה שייכת למתפלל בית הכנסת . באותה הנקודה- פנה המתפלל לגבאי וביקש שיניח לאותו אדם באומרו לפני כל מתפללי בית הכנסת כי הוא מוותר על זכותו לעלייה והחליט להקדיש את וויתורו והתגברות על יצרו לע"נ אימו האהובה.
אותו מתפלל עלה לישון בלילה, והנה בחלומו מגיעה אימו(אותה לא חלם שנים רבות) מוארת לבושה בלבן ופניה שוחקות ,ואומרת לו- בני העלו אותי להיכל מאוד גבוהה בשמיים, היכל שלא הייתי אמורה להיות בו, והכול עקב כך שוויתרת לאותו אדם על העלייה, ומנעת מחלוקת. עשית לי נחת רוח גדול בשמיים כפי שלא עשית אף פעם ואני מודה לך.
הסיפור המרגש ממחיש- עמידה בניסיון , הימנעות ממחלוקת ומעלת הוויתור המזכים בזכויות רבות הן כאן והן בעולם הבא.
אז בפעם הבאה שיש לכם ניסיון - אל תתייאשו, אל תפחדו , תתפללו לאבא שמיים כמו ילד אל אביו ספרו לו את מצוקתכם ובקשו ישועה, ואמן שמהניסיון יתנוסס לו נס - במיוחד בימים אלו לפני חנוכה חג האורות.
בשורות טובות לכל עם ישראל ושבת שלום.
יפית נהרי (לקוח מ "תורת הריף" ו-"ברכי דוד")
