מבקר המדינה: ״ליקויים חמורים בהקמת המטרו בגוש דן״

כבר שנים ארוכות מדובר על כך שהמטרו - הרכבת התחתית שאמורה לפעול בגוש דן - הוא הפתרון המרכזי לעומסי התנועה בלב הכלכלי של מדינת ישראל. במטרופולין מתגוררים כ־44% מאוכלוסיית ישראל, מרוכזים בו כ־50% ממקומות העבודה והוא מייצר כ־62% מהתוצר העסקי במדינה. המטרו נועד לחבר בין 24 רשויות מקומיות בגוש דן, השרון והשפלה, ולשרת יותר מ־3 מיליון תושבים. כבר כיום עומסי התנועה באזור גורמים לנזק של יותר מ־10 מיליארד ש״ח בשנה למשק, והיקפם צפוי לגדול משמעותית בעשורים הקרובים.

הצורך במטרו כבר הוגדר במסמכי מדינה רשמיים: מחקר בין־משרדי משנת 2020 קבע כי ללא הקמת מערכת מטרו עד שנת 2040, תפוסת קווי הרכבת הקלה תגיע ל־150% עד 250% מהקיבולת, רשת הדרכים תסבול מעומסים קיצוניים והנזק הכלכלי השנתי יעמוד על עשרות מיליארדי שקלים.

על פי לוחות הזמנים שנקבעו, ההפעלה החלקית של המטרו מתוכננת לשנת 2034 וההפעלה המלאה לשנת 2037. אלא שדוח מיוחד שפרסם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מתריע על כך שלמרות הדחיפות התחבורתית והמשקית, פרויקט המטרו מתקדם באיטיות ובליקויים מהותיים. 

״נזק של עשרות מיליאדים לאזרחי ישראל״ 

עלות פרויקט המטרו, כפי שעוגנה בחוק המטרו בשנת 2021, עמדה על כ־150 מיליארד ש״ח. מאז תפחה העלות בכ־27 מיליארד ש״ח בעקבות הצמדות, וכיום היא עומדת על כ־177 מיליארד  - סכום השווה לכשליש מכלל השקעות המדינה בתשתיות בשנים הקרובות. 

על פי מתווה המימון שנקבע בחוק, מחצית מעלות הפרויקט אמורה להיות ממומנת מתקציב המדינה, והמחצית השנייה מהכנסות ייעודיות - ובהן מסי השבחה, היטל מימון ומס גודש. ואולם, הביקורת מצביעה כבר כעת על סיכונים כספיים מהותיים: פערים של מיליארדי שקלים באומדן הפרויקט לבין התקציב המאושר, קיטון מסתמן בהיקף ההכנסות הייעודיות המהוות 50% ממקורות הפרויקט, ופערי תזרים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים לתקופת הביניים, עד לגביית ההכנסות הצפויות לאחר הפעלת המטרו. על אף כל זאת, נכתב בדוח, מתווה המימון הכולל של הפרויקט טרם סוכם.

מבקר המדינה אנגלמן מזהיר כי ״הדחיות בהשלמת פרויקט המטרו גורמות לנזק של עשרות מיליארדי ש״ח לאזרחי ישראל. ליקויים בהיערכות נכונה עלולים להביא לדחיית סיום הפרויקט, לשיבוש החיים של מיליוני אזרחים ולהגדלה משמעותית בעלויות״

״אחד הכשלים המרכזיים: העדר גורם מתכלל״ 

אחד הממצאים המרכזיים בדוח הוא היעדר גורם מתכלל לפרויקט המטרו. רשות המטרו, הגוף הממשלתי שאמור לפקח על קידום הפרויקט ולתאם בין הגורמים המעורבים בו, הוקמה כבר בשנת 2021 ופועלת תחת משרד התחבורה. ואולם, במועד סיום הביקורת פעלה הרשות במתכונת מצומצמת במיוחד, עם חמישה עובדים בלבד.

גם סוגיית הניהול הבכיר של הפרויקט מעוררת ביקורת חריפה. מינוי מנהל רשות המטרו הושלם רק כשלוש שנים לאחר הקמת ועדת האיתור, ואושר בממשלה במאי 2025. לאחר חודשים בודדים בתפקיד דווח כי המנהל התפטר מתפקידו באוקטובר 2025. על רקע זה כותב מבקר המדינה בדוח: ״כיצד ייתכן שאין מנהל לרשות המטרו, האחראית על פרויקט שעלותו, נכון ל־2025, עומדת על 177 מיליארד ש”ח?״

מחסור בכוח אדם, ציוד ותכנון לוגיסטי 

הדוח מצביע גם על פערים חמורים בהיערכות לביצוע העבודות בשטח. על פי הממצאים, נת״ע, משרד התחבורה ורשות המטרו טרם השלימו היערכות לקליטה של כ-16 אלף עובדים זרים ובהם כ-2,000 אנשי מקצוע בין-לאומיים הדרושים לפרויקט.  בנוסף, קיימים פערים בהיערכות לקליטת ציוד הנדסי ייעודי, ובכלל זה מכונות שאינן מצויות כיום בישראל.

עוד עולה כי טרם גובשה תוכנית להסדרת העומס התחבורתי החריג הצפוי במהלך העבודות, כאשר אלפי משאיות כבדות צפויות לנוע בגוש דן מדי חודש לצורך פינוי עפר והובלת חומרים. בהיעדר תכנון לוגיסטי כולל, המבקר מזהיר מפני החמרה של עומסי התנועה במרכז המטרופולין, שכבר כיום מתפקד בתנאי גודש קיצוניים.

״דוח הביקורת מהווה תמרור אזהרה״

בסיכום דבריו מציין המבקר כי ״מיזם המטרו הוא פרויקט לאומי ולכן הוא מחייב התייחסות מיוחדת של כלל משרדי הממשלה הנוגעים לעניין. הפרויקט גם מחייב תיאום מרבי וגיוס משאבים וקשב ניהולי ממגוון גופים במשק. דוח הביקורת מהווה תמרור אזהרה, ועל שרת התחבורה, שר האוצר והגופים האחראים לפעול באופן מיידי לתיקון הליקויים ולייעל את העבודה על פרויקט המטרו, עבור תושבי גוש דן וכלל אזרחי ישראל״.