לא רק דחליל: המקום שבו ילדים לומדים לומר את מה שכואב

בוקר אחד, בעיצומה של המלחמה, ישבה אורנה טל בביתה שבמושב צופר שבערבה והחליטה לכתוב לא עבור עצמה, אלא עבור הילדים. מתוך תחושת דחיפות ורצון עמוק להעניק משמעות, נולד ספרה החדש "לא רק דחליל" (הוצאת צמרת), ספר ילדים שמבקש לפתוח מרחב רגשי עדין ונגיש עבור צעירים המתמודדים עם מציאות מורכבת.

הדמות שבחרה טל אינה מקרית. הדחליל, שבדרך כלל נתפס כדמות מרחיקה, מקבל כאן תפקיד אחר לחלוטין. הוא אינו עומד בשדה ירק או בין שתילים, אלא ניצב בלב נוף מדברי, בגובה עיניהם של ילדים. אליו מגיעים ילדים עם שאלות, פחדים וגעגועים והוא, במקום להרחיק, פשוט מקשיב ומכיל. 

טל, ילידת 1963, גדלה בין שדות חקלאיים, תחילה במושב שדה ורבורג ולאחר מכן בעין יהב שבערבה. חוויות הילדות וההתבגרות, לצד תחושת בדידות שחוותה כאשר עברה לבדה לקיבוץ יטבתה בגיל צעיר, עיצבו את עולמה הפנימי והותירו בה חותם רגשי עמוק. בשנת 1986 הגיעה למושב צופר, שם הקימה משפחה וגידלה את שתי בנותיה. חייה נטועים בקהילה המקומית עד היום, והיא מלווה מקרוב גם את נכדיה, קשר שמעמיק את עיסוקה בעולמם הרגשי של ילדים.

את דרכה המקצועית החלה טל במערכת החינוך, תחילה כסייעת ובהמשך כמחנכת. הקשר שיצרה עם תלמידיה הוביל אותה להעמיק בלימודים אקדמיים ולהשלים תארים ותעודת הוראה. במהלך השנים פיתחה תוכנית שנתית לכתיבה יצירתית לגיל הרך, שבמרכזה שימוש במילים ככלי לביטוי רגשי. הספר החדש משתלב ישירות בעבודתה החינוכית. לאחר קריאתו, מוזמנים הילדים לכתוב מכתב ל"דחליל הפרטי" שלהם, ולשתף בו חששות, אהבה והתלבטויות. כך הופך הסיפור לכלי ממשי לעיבוד רגשי.

מושב צופר חווה אובדן כבד במהלך המלחמה, כאשר שלושה מבניו נהרגו בעזה. הכאב, שעדיין נוכח בקהילה, היווה קרקע ליצירה. מתוך אותו מרחב של שבר, מצאה טל את הדחליל, דמות זמינה, שקטה, כזו שאפשר לפנות אליה ללא חשש. הנושאים העולים בספר  כמו חברות ובדידות, פחד מאובדן, געגוע ואהבה, כתובים בשפה פשוטה אך נוגעת, המצליחה לדבר גם אל ילדים צעירים וגם אל מבוגרים המלווים אותם.

הכתיבה מלווה את טל לאורך חייה, לא רק ביצירת ספרים אלא גם בליווי אנשים ברגעים משמעותיים. היא כותבת עבור אחרים בטקסים אישיים, ואף מנהלת יומן כתיבה עם חברה בתהליך שיקום, עדות לאמונה שלה בכוח המרפא של המילה. ספריה של טל עוסקים בנושאים מורכבים ולעיתים קשים, מתוך אמונה כי דווקא מה שקשה לומר חייב להיכתב. גם ספר הילדים הנוכחי ממשיך קו זה, אך עושה זאת בעדינות רבה.

טל, מצליחה לנסח כאן שפה רגשית נגישה, שאינה מתיילדת אך גם אינה מכבידה. היא פונה לילדים, אך אינה פוסחת על המבוגרים: הורים, מחנכים וכל מי שמבקש להבין כיצד נראית הקשבה אמיתית. בתוך כך, הספר מציע מודל עדין של נוכחות הורית וחינוכית עם פחות שליטה, יותר הכלה.

מעבר לסיפור עצמו, נוכחת בין השורות תחושה של מציאות מורכבת יותר, שבה ילדים נדרשים להתמודד עם רגשות עזים בגיל צעיר. דווקא על רקע זה, הדחליל הופך לדמות כמעט סמלית: נקודת אחיזה, מקום בטוח, אפשרות לנשום. "לא רק דחליל" הוא, בסופו של דבר, סיפור על האפשרות להיות נראה ונשמע. על הרגע שבו מישהו, גם אם הוא עשוי מקש ובד מוכן פשוט להיות חבר.

78 ₪

31 עמודים.