"גבר אמיתי לא מפחד להרגיש": טל סודאי חושף את הסיפור שמאחורי הלהיט החדש "פייק"

כבר מהשיר הראשון שלו, "אנה", שהפך לוויראלי וסוקר בהרחבה בתקשורת, סודאי סימן את עצמו כיוצר מהזן הנדיר – כזה שמוכן לשים את הכאב שלו בפרונט, ולהפוך אותו לשפה משותפת. בנוף מוזיקלי שבו פגיעות רגשית נחשבת עדיין לעניין נשי, ובעולם שעדיין מתקשה לדבר על אנורקסיה אצל גברים – סודאי, בן 30, במקור מרמת גן, מדבר על הכול. בלי פילטרים, בלי מסכות. עכשיו, לקראת אלבום אי.פי ראשון, הוא משחרר את "פייק" סינגל ציני, חצוף ומלא גרוב שמאיר את תרבות הרשתות החברתיות באור קצת פחות מחמיא. "אנחנו מתוכנתים להיראות מצליחים, יפים, שמחים," הוא אומר "אבל לא להראות שקשה לנו. 'פייק' נולד מהרגע שאמרתי – חלאס, לא בא לי לשקר יותר".

לפני כמה שנים, סודאי לקח את אחת ההחלטות הקשות ביותר שאדם יכול לקבל: הוא אשפז את עצמו במחלקה להפרעות אכילה בתל השומר. "זה היה רגע של כניעה ושל ניצחון בו זמנית", הוא נזכר. "הבנתי שאני לא יכול להילחם לבד. שאיבדתי שליטה. אנורקסיה היא פרדוקס – אתה מחליש את הגוף שלך ואז אין לך אנרגיה להילחם במחלה. ביקשתי עזרה כי לא יכולתי יותר. ובחירה כזו – היא לא חולשה, היא גבורה".

את שירו הראשון "אנה" כתב בעקבות המסע המטלטל הזה. השיר תיאר את הקול הפנימי שגרם לו לשקול כל גרגר אוכל, לבטל מפגשים עם חברים ולהתאמן אובססיבית. השיר הפך להמנון של רבים שסובלים מהפרעות אכילה – ולא רק נשים. "אני לא רוצה שיכירו אותי רק כ'הגבר עם האנורקסיה', אני גם מצחיק וכיפי. אבל אם נער בן 16 שומע את השיר הזה ומרגיש לרגע שהוא לא לבד – אז עשיתי את שלי". בניגוד ל"אנה", שמבוסס על סיפור אישי כואב, "פייק" הוא בעיטה חכמה בתרבות הרשתות החברתיות. "ישבנו בקורונה בבית, ואז מישהי העלתה תמונה שלה מדובאי עם צמיד 'לשון הרע לא מדבר אלי' – יומיים אחרי שראיתי אותה מרכלת בלייב" הוא מספר. "הרגשתי שאנחנו פשוט משתתפים במסכת זיוף אחת גדולה. למה אף אחד לא מעלה תמונה שלו קם ב-4 לפנות בוקר, עייף, עם הילד? למה לא מראים את הריבים, הכאב, הלכלוך?".

השיר, שצבר מעל 200 אלף צפיות בטיקטוק בביצוע חי מהופעה, כבר הפך להמנון של מי שמרגיש "מחוץ לפריים". הסאונד השובבי שלו גרם להשוואות לאמנים כמו גיא מזיג ואפילו ברונו מארס, אבל הטקסט – חריף ורגיש – הוא לגמרי סודאי. "אני אוהב שירים שאתה יכול לרקוד עליהם ואז פתאום לעצור ולשאול – רגע, זה גם עליי?"

טל, שמוזיקלית, טל נע בין פופ, רוק, דיסקו ופאנק ומגיש סאונד עשיר, מגוון, מלא בסטייל אישי ובמסרים חדים וככגיטריסט וכמוזיקאי פעיל, שיתף פעולה עם אמנים מובילים ויצירותיו הושמעו בתחנות הרדיו המובילות בישראל, ושנגד כל הסיכויים, מנהל אורח חיים בריא ומלא, חיים רגילים, משיב לשאלתי האחרונה כיצד הוא מגדיר היום גבריות. הוא עונה בלי היסוס: "להיות גבר זה לא להיות חזק – זה לדעת מתי להפסיק להעמיד פנים שאתה חזק. גבר אמיתי מבחינתי זה מישהו שלא מפחד להרגיש ולא מתבייש להישבר." דמותו של סודאי שזורה בטקסטים שלו: ילד שחווה חרמות בגלל המראה, בחור צעיר ששירת בכלא 4, מאושפז במחלקה פסיכיאטרית, ואדם שעבר אהבות בלתי אפשריות – לצד אהבה גדולה למוזיקה. "גדלתי במקום שבו רגש נחשב לחולשה. שבו חשיפה עלתה לי בחרם, בהתעלמות, באלימות. ברור שזה לא קל. אבל כנות מנצחת."

יש בטל סודאי איכות נדירה ושובה לב – שילוב מרגש בין פגיעות אמיצה, כנות חסרת פחד ונוכחות בימתית סוחפת. הוא לא רק זמר או מוזיקאי, אלא מספר סיפורים בגוף ראשון, אדם שמביא את כל כולו אל המילים, הצלילים והקהל. בימים אלו יוצא אלבום אי פי הבכורה שלו "כישלון בזיהוי פנים" ונראה שהולך להיות פה כוכב גדול. טל סודאי – עוד תראו, עוד תשמעו. הרבה.

https://www.youtube.com/watch?v=WnGfDfvkooQ&list=RDWnGfDfvkooQ&start_radio=1