אוטו-אנטישמיות

אוטו-אנטישמיות

(גם באנגלית בעיתון הקהילה היהודית COMMUNITY VOICE בארה"ב)

אוטו-אנטישמיות הוא מונח המבטא שנאה עצמית יהודית.

כדאי להבדיל בין שנאה עצמית יהודית לבין ביקורת על היהדות. שנאה עצמית היא קביעה כדוגמת "היהודים מטבעם הם חמדנים, עושקי נוצרים ומשתמשים בדמם באפיית המצות". זהו סטריאוטיפ אנטישמי מובהק. לעומת זאת אמירה כגון אני "אנטי-ציוני" או "אני מתנגד למדיניות ישראל" אינם ביטויים אנטישמיים אלא ביקורת (גם אם אינה מוצדקת).

ביקורת עצמית אינה מעידה על שנאת יהודים על ידי יהודים, אלא ביקורת עצמית גם אם היא קשה לעיכול.

בעקבות הסרט השערורייתי NAZA, או בעברית נז"א (נזק אגבי), של יובל אברהם ורחל שור, התעורר הדיון באוטו-אנטישמיות. לא צפיתי בסרט ועל כן אינני יכול להתייחס אל ה-"עובדות" המוצגות בו. על פי הכתוב בתקשורת חיילי צה"ל ואנשי המודיעין של 8200 בוחרים מטרות לפגיעה באזרחים ערבים ומכנים זאת "נזק אגבי"! התקשורת רועשת וגועשת על הנזק הגדול לתדמית חיילי צבא ההגנה לישראל. נזק זה מתווסף לנזק של אמירת יאיר גולן "צה"ל רוצח תינוקות בעזה כתחביב" והסרטון המפוברק על כוח 100 שיזמה הפצ"רית המודחת יפעת תומר ירושלמי.

לדברי יוצרי הסרט המלחמה בעזה היא פגיעה מגמתית באזרחים חסרי ישע ולא מקרה בודד של חייל ישראל! יובל אברהם משתמש בביטוי "רצח עם" או ג'נוסייד! רחל טוענת שרק שמאלנים קיצוניים שומרים על המוסר והערכיות ואילו רוב הישראלים הם "אלימים שחוגגים על המלחמה בעזה".

אין חולק על כך שהסרט אינו רק מגמתי אלא שהסרט אינו מאוזן כלל וזאת בלשון המעטה. מול סבלם של הערבים לא מוצג הטבח המחריד של שבעה באוקטובר! הסרט טוען כי יש פגיעה מכוונת באזרחים עזתים אבל אינו מזכיר שהחמאס טבח בעיקר באזרחים ישראלים שלווים, בכוונת מכוון! ללא פרובוקציה ישראלית וללא מלחמה, לפתע פתאום החמאס הגיע אל בתי תושבים והכניס תינוקות לתנורי אפיה, אנס נשים ואחר כך קרע את גוף הנאנסת לגזרים או כרת ראשי חיילים בסגנון דעא"ש.

יובל אברהם התגייס לצבא אבל שוחרר די מהר בשל סירובו לשרת ממניעים מצפוניים. יובל הוא בעצם עיתונאי ולא למד בימוי בשום מסגרת. רחל שור היא בכלל צלמת וגם היא לא למדה בימוי מימיה.

זהו אינו סרטם הראשון ולפניו ביימו את "אין ארץ אחרת" שזכה אף הוא באוסקר. הסרט הזה הופק בשיתוף עם שני יוצרים פלסטיניים באסל עדרא וחמדאן בלאל.

יוצרי הסרט הם שמאלנים קיצוניים המרבים להתסיס את ערביי יהודה ושומרון בפרובוקציות, ולהתגרות בחיילי צה"ל ולתעד את תגובתם.

יוצרי הסרט כמהים למחיאות כפיים של שונאי ישראל ואכן הם זכו בפרס בפסטיבל ונציה לקולנוע תיעודי, וכן באוסקר על סרטם הראשון.

כנראה שבסרט מופיעים חיילי יחידת העילית 8200 המעידים על מעשים הגובלים בפשעי מלחמה. חיילי היחידה המובחרת 8200 פתחו בחקירה פנימית עצמאית לחשיפת אותם חיילים שהתראיינו לסרט והשמיצו את חיילי היחידה.

עורך הדין דימרי (שמגן על כוח 100) הודיע כי פנה אליו חייל מ-8200, שהשתמשו בדמותו לצורך הסרט, להגיש תביעת דיבה נגד יוצרי הסרט.  

לא אתפלא אם יתברר כי "העדויות" מפוברקות.

מצפייה בסרטונים פרובוקטיביים של השמאלנים הקיצוניים, יוצרי הסרט, ראיתי שקרים שזועקים לשמים. ראיתי את יוצר הסרט מסריט את עצמו ואומר / זועק שהמתנחלים חודרים אל בתי ערבים ופוגעים בהם, כשברקע אין אף בית ערבי!  

בשנת 1930 הפילוסוף היהודי גרמני תיאודור לסינג, כתב ספר על "השנאה העצמית היהודית". הספר מתאר מקרים של יהודים שאימצו לעצמם את הדעות האנטישמיות והפנימו אותן. אותם יהודים הצדיקו את שנאת הגויים אל העם היהודי כי "מגיע לנו".

בשנת 1903 כתב הפילוסוף היהודי אוסטרי אוטו ויינינגר (הוא התנצר), על "אופי יהודי" שכלל הכללות שליליות על היהודים.

קרל קראוס, סופר ועיתונאי אוסטרי ממוצא יהודי, כתב ביקורת חריפה על היהדות הבורגנית בתקופתו. הביקורת היא על גבול האנטישמיות.

ארתור טרביטש סופר אוסטרי ממוצא יהודי הפך לאנטישמי קיצוני שאימץ אידאולוגיה אנטישמית.

ההיסטוריה היהודית לא חסרה ביהודים אנטישמיים שהפגינו שנאה תהומית אל היהדות.

יוצרי הסרט מבקשים להקרינו ביום השבעה באוקטובר! זו תקיעת "אצבע בעין" של הציבור הישראלי.

 על כך אמר הנביא ישעיהו  "מיהרו בניך, מהרסיך ומחריבייך ממך יצאו" (מ"ט , פסוק י"ז)

ראש הממשלה כבר הודיע כי יזום חוק נגד מי שיפגע בחיילי צה"ל שהם גיבורי המדינה.

נשאלת השאלה האם אוטו-אנטישמיים הם חולי נפש? התשובה היא שלילית מאחר ואין אבחנה פסיכיאטרית לשנאה עצמית. לכל היותר ניתן להשתמש בתורת הפסיכולוגיה המגדירה "הפנמת סטיגמה" או "דיכוי מופנם" שבה אדם מפנים לעצמו סטיגמות שמופנות אל הקבוצה אליה הוא משתייך.

האם יוצרי הסרט הם אוטו-אנטישמים או רק ביקורתיים, יחליטו הקוראים עצמם.

ד"ר ישעיהו (אישי) ביק   [email protected]    9/9/2026